Alumnae

בית מדרש חברתי

בית מדרש חברתי

בית המדרש החברתי מתקיים בימי רביעי בין השעות 14:30-16:00 עם הרב חיים נבון

Click here for the latest shiur from the Beit Midrash Chevrati

מהנעשה בבית המדרש החברתי: פסיכולוגיה ובחירה חופשית

באלול ובתשרי פתחנו את השנה גם בבית המדרש החברתי של נשמת. דיברנו על אחריותו החברתית של בית המדרש, ועל תפישות שונות בנוגע ליחס בין פנים וחוץ.

עסקנו גם בשאלה של תשובה, בחירה וחופשית ופסיכולוגיה, שהיא בעיניי משמעותית מאוד להבנת החברה בת ימינו.

אנו חיים בחברה עם נטייה פסיכולוגיסטית חזקה. הכרעות ודרכי חיים של אנשים מוצגות יותר ויותר כתוצאות של מנגנונים סיבתיים-פסיכולוגיים, ולא של הכרעה אישית. בימי הביניים העמידו לפעמים לדין בעלי חיים ואף צמחים ודוממים בגלל "פשעים" שעשו. אצלנו המגמה הפוכה: מנסים לשחרר בני אדם מאחריותם לפשעים שעשו, בטענה שהם תוצאה אוטומטית של מנגנונים מולדים. הרי לפושע הייתה ילדות עשוקה / משפחה קשה / פוסט-טראומה / מחסור בהורמונים, ובגלל זה עשה מה שעשה.

איך אפשר להתמודד עם התובנות הללו של הפסיכולוגיה? מצד אחד, הן מערערות על התפישה התמימה של הבחירה החופשית המוחלטת. מי שחושב שכל מעשה וכל הכרעה בכל רגע הן תולדה של בחירה חופשית, צריך להכחיש למעשה את קיומם של מנגנונים נפשיים המתעלים כל אחד מאתנו לכיוונים מסוימים. מצד שני, הפסיכולוגיה צודקת במידה רבה: הרי כל אחד מאתנו דומה בהתנהגותו במידה רבה להוריו ולקהילתו, ולכל אחד מאתנו יש תכונות אופי קבועות, המשפיעות במידה רבה על הכרעותיו.

הרב סולובייצ'יק הציע מודל מתוחכם, המכיר הן בסיבתיות הפסיכולוגית והן בבחירה החופשית. נקודת המוצא שלו היא ההכרזה הבאה: "העתיד מטביע את חותמו על העבר, וקובע את דמות דיוקנו... עיקר העיקרים של מהות התשובה הוא, כי העתיד יִרדה בעבר, וישלוט בו שלטון בלי מצרים" ('איש ההלכה', עמ' 96).

התשובה הופכת את תהליך הסיבתיות הרגיל. בדרך כלל, העבר מוליך בקו ישר אל העתיד. אם כוס זכוכית נפלה, אפשר לנבא במידה רבה של ודאות שתוך שנייה וחצי היא תתנפץ על הריצפה. אך האדם יכול לחרוג מהסיבתיות הטבעית, ולנצל את בחירתו החופשית. כאשר הרב סולובייצ'יק אומר שהעתיד מעצב את העבר, הוא מתכוון קודם כל לומר שהאדם מכריע איך הוא רוצה להיות בעתיד, ובכוחו לעצב בעצמו את גורלו, כנגד הגורמים המולדים והסביבתיים שמנסים לדחוף אותו לכיוונים מסוימים. למען האמת, הרב סולובייצ'יק אומר יותר מזה. הוא טוען שבכוח האדם לא רק לעצב את עתידו, אלא לעצב גם את עברו. מה כוונתו של הרב סולובייצ'יק? איך אפשר לעצב מחדש את העבר?

הרב סולובייצ'יק איננו כופר בחוקיות בתחום הנפש. אך הוא טוען שבניגוד לתחום הפיזיקלי, בתחום הנפשי החוקיות אינה ברורה ומוחלטת. אירוע שהתרחש בעבר משפיע על העתיד; אך הוא יכול להשפיע על העתיד בדרכים שונות ומגוונות. שני אנשים עברו תאונת דרכים; אחד מהם סירב לחזור לכביש ולנהוג שוב, והשני הפך למורה לנהיגה, כדי לחנך דור חדש של נהגים זהירים. שניהם הושפעו מאותו אירוע; אך השפעתו על שניהם הייתה שונה בתכלית. כולנו מכירים סיפורים על ניצולי שואה שהפכו חילוניים בעקבות המאורעות האיומים שעברו, ועל ניצולי שואה אחרים שהמאורעות דווקא חיזקו את אמונתם. דוגמה נוספת להשפעות שונות של מצב דומה, מצאתי בכתביו של ר' צוריאל אדמנית, איש קבוצת יבנה. אדמנית טען שתקופת השירות בצבא, שרבים רואים אותה כפרק זמן המחליש את דבקותם בעבודת ה', דווקא העלתה את רמתו הרוחנית: "לא היו לי שעות רצון של תפילה יותר מתקופת אימוני הטירונות: מדוכא ומושפל תחת עול המשמעת הקפדנית וההמוניות של איש השורה, מצאתי מקלט בדו-שיח בין האדם והקרוב אליו בכל אשר יקראוהו באמת; ומימי לא יכולתי להבין צעירים, שטענו שבחיי הצבא קשה להתפלל!" (בתוך הזרם ונגדו, עמ' 81-82).

אותו אירוע יכול להשפיע לחיוב או לשלילה. מאורעות חיינו משפיעים על אישיותנו; אך השפעה זו יכולה לנטות לכאן או לכאן. הרב סולובייצ'יק טוען, שבחירתו החופשית של האדם אינה מוחקת את הסיבתיות, אלא מנצלת אותה לצרכיה. כאשר האדם מחליט לשנות את אישיותו מהיום והלאה, ההחלטה הזו כרוכה קודם כל בהכרעות מיידיות בנוגע לעתיד, אבל בשלב שני היא גם מובילה לעיצוב מחודש של העבר. האדם אינו נתבע למחוק את העבר ולהתעלם ממנו, אלא לעצב אותו מחדש כך שישפיע בכיוון הרצוי. אותם אירועים שקודם גררו את האדם למעשים שליליים, יכוונו אותו עכשיו לעשייה חיובית.

חידושו הגדול של הרב סולובייצ'יק הוא שתהליך התשובה איננו שובר את הסיבתיות הטבעית. האדם אינו צריך למחוק את השפעתם הפסיכולוגית של אירועי העבר; ייתכן שדרישה כזו היא בלתי אפשרית. האדם מסב את השפעתם של אירועי העבר לכיוון הרצוי לו. אותו אירוע שדחף לחטאים, יכול - וצריך! - להפוך למניע חיובי למעשים של חסד וצדקה: "אדם גדול מנצל את חטאי עברו ופשעיו לשם מטרות גדולות ונשגבות... עוונות היסטוריים, סטיות של העבר, יורדים לפעמים על עצמות יבשות כטל של תחיה. דברי ימי העולם מלאים דוגמאות כאלו" ('איש ההלכה', עמ' 97-98).

חיים נבון