Nishmat Blog

Back to all Blog items

At the End of the Day

עבודה על הדוקטורט; לימוד תורה והעברת שיעורים; משימות כתיבה ועריכה; משימות משפחתיות; שאיפות. איך מוצאים זמן להכל?

"אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ, כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ
כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל, לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ".

התחלנו את השבעה של בננו וכלתנו, הרב איתם ונעמה הנקין הי"ד, בסוף סוכות אשתקד. הגענו במוצאי שבת של השבעה אל ביתם בנריה, לסיים שם את ימי השבעה. המחשב של בננו היה פתוח, כפי שהשאירו; ועל שלחן המחשב בִתי נעמה מצאה רשימת משימות לשבוע הקרוב. רשימה ארוכה, שכללה סעיפים רבים, וביניהם עבודה על הדוקטורט; לימוד תורה והעברת שיעורים; משימות כתיבה ועריכה; משימות משפחתיות; ואף שאיפות. ליד רוב המטלות, היה סיווג: 'חובה', 'שאיפה', 'התנדבות', 'טובה'.

לפעמים אנו 'זורמים' עם החיים, ללא החלטה מחושבת על הקצאת זמן. מהרשימה ומסיווג המטלות הבנו באיזו מידה בחייהם הקצרים בחר הזוג איך להתנהל, במה להשקיע ובמה לא, מה המינון הנכון, ואיך להספיק כמה שיותר.

בשבעה אנשים רבים סיפרו לנו על שעות עזרה שהושיטו בני הזוג, ללא תמורה. ברשימת המטלות גילינו את המפתח להספק העצום של בננו: הכל היה בתכנון! אף פעולות שהיו בגדר 'טובה' לזולת שובצו ברשימה, בצד כל מטלות החובה. כך נמצא להן זמן.

הפסוק "לא במותו יקח הכל, לא ירד אחריו כבודו" מהדהד אצלי כבר זמן רב. זהו תמרור אזהרה, הקניינים החומריים הם זמניים וחולפים, ואי אפשר לקחת אותם אתנו לקבר. "הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ", ראוי שיבינו שגם אם בחייהם מקנה להם עושרם כבוד ומעמד, בסוף היום, התהילה נגמרת והכל נשכח.

מה שורד את המוות? כבודו של אדם והישגיו. אלה נשארים ומשמשים מקור השראה והארה לאחרים, וגם 'נפש' (מצבה, בלשון חז"ל) חיה, דרכה ממשיך הנפטר לחיות בינינו.

מורשת זו היא נחמה גדולה למשפחתנו.

הרבנית חנה הנקין היא ראש מדרשת נשמת

Share: Share on Facebook Share on Twitter Share on Google+ Subscribe by RSS